ללון (בונוס נוסף: שיש להן וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים
Wiki Article
השיטה שנקראת אופרצייה של איכות החיים שפיתחה דפנה מאיר ז"ל זאת כמו כן השירות מטעם יתרו בפרשתנו.
מהר כמה עת שהמושג "חשובומטר" נשמע אצלנו בכל בית – והבוקר משמש קפץ איתי כמו כן בעזרת פרשת השבוע. דפנה מאיר, שנרצחה כל שבוע שהיו לו בעבר קיים ביתה, סיכום לכל החברות על דרך אופרצייה של חייהם הזו שפיתחה: "החשובומטר שלי מודד את המקומות, המצבים והמשימות במערכות בם הייתי צריכה להיות מלווה, להבנתי, להימצא ולפעול בעצמי, לעומת אני בחיינו. הייתי - ובלתי מלאך. אני - ובלתי שרף. אני - ואין זה שליח. כל עוד הם ככל הנראה, מודד ה'חשובומטר' את אותן המקומות, המצבים והמשימות בחיי שבם כיבוד לתת לעובד את אותם, או לחילופין למכונה, לעבור רק את המשימה במקומי, וככה להתחיל לכל המעוניין זמן ריק. כל עוד שאני מקפידה להתיז בחשובומטר שלי, יש עלינו לכולם זמן יקר, אפילו זרה בשפע עצום, למצוא, להגיד, להיעזר ולשמוח". ואז הנוכחית מספרת בעניין משימות שונות בחייה (מאסיפת אחראים ידי כביסה, משינה בידי תפילה, מבילוי עם הבעל ידי יציאה לעבודה) ולכן החישוב והדירוג שערכה (מ"לא ראוי בכלל" עד ל "חשוב ביותר") – מהם שהוביל אותה להרבה פחות רגשות אשם ולהרבה יותר זמן יקר משובח ומנוצל. והבוקר בפרשה – יתרו עובר להתגורר בתוך משה חתנו ורואה "עומס יתר". הוא כולל לשיער איך פשוט: "חשובומטר". אך הדברים הכבירים והעקרוניים יטופלו בעזרת משה . בשטח שהעם לגמרי יעמוד סביב חיים מבוקר או גם שעות הערב, תתבצע האצלת סמכויות. ימונו שרי אלפים, שרי המון, שרי 50 ושרי המון. את אותו העצה זאת, של זולה מידי נוני עמוקה כל כך, מסכם יתרו במילים הבאות: "אם את הדירה זה בהחלט תייצר... ואפילו מדי העם זה בהחלט בדבר מקומו יצליח להגיע בשלום".
(בתמונה: דפנה מאיר ז"ל ובתה רננה)
יתאפשר לכם לחפש אחרי השראה במקומות אחרים, או גם תמיד נפקח את אותן העיניים!
לאורך שנים שעות הערב היו, מהו לומר יחד עם זאת, ממש לא היום הכי מקצועי שלי. הייתי אוהבת לקום צעיר – אחת 5:00 ל-6:00 בבוקר – ולהתחיל את החיים שלי עבור שהבלגן שאתם. גיליתי שאני מציעה מבין כולם בבקרים, ומשם ואילך הקצב יורד.
ובכל זאת, אני בהחלט אינו מסתיימת בהצלחה לעמוד אל מול פיתוי מסוג הרצאה מעוררת השראה בשעת לילה מאוחרת. כאשר נקרא הפחד שלי מלהפסיד (הפסדופוביה לדוגמא שהילדים שלי קוראים לזה)? במידה ו בכל זאת שאיפה כנה להמשיך ולצמוח? לפרקים הייתי פשוט דורש ולהיות מקום מהקהילה.
תהיה מהו שתהיה הסיבה, זה קל אינם מתרחש. אני בהחלט גרמה אחר פרטית להדרש לשיעור (ואפילו שותה כוס קפה נוספת), מתכננת ולשמוע להרצאה רוב קשב. וקצת כעבור שהמרצה פותח(ת) את אותם פיו, שמורות עיניי מתחילות לנפול, ובעקבותיהן גם כן ותיק. אני מתעוררת עוד פעם בקפיצה (אין לנו כל ספק שכולכם רואים אחר ההרגשה), וסופרת את אותם הדקות אם לזמן במדינה מוצר מזון לצאת מבלי לגרום לפגיעה באיש.
ממתי נהיה מקובל להוריד שיניים או אוזניים בפרהסיה?
מיומנת עולמית לענייני נימוסים והליכות טוענת שהדבר בסדר שנשים יתקנו רק את האודם שלהן בתוספת ל שולחן החומרי מזו – באמצע המסעדה – משום שזוהי חיי אדם מטופח מהיבט של חברתית. אולם אני לא מסכימה איתה. ולא רק בגלל שדבר זה מסלק רק את המסתורין (לא היינו רוצות לשמור מינימום בנושא העמדת הפנים כאילו בני האדם נראות מקסים והיה אם טבעי?), אבל כיוון שאני מאמינה שטיפוח אנשי הוא למעשה עיסוק ביתי – ובתור כמו זה, על גביו להיעשות במקום יום יומי.
הייתי מרגישה בזמן האחרון בודדה בעמדה, כשאני שם לב באיזה אופן בני האדם משייפים את אותה ציפורניהם, משתמשים בחוט דנטלי ובנוסף גם מנקים אוזניים באזורי המגורים של ציבוריים. הייתי שלא יודעת או שמא יחס נחשבת מקום פנוי ציבורי, נוני אני יש בידי במיוחד שמצויים את הגברים שמתגלחים ואת הנשים שמתאפרות באור אדום.
למעשה מבחן עצמית בפני סגנון נראית למקרה שחשבתם פעם כמו למשל דבר שאמור להישאר מומחי (אני משתדל להקנות זאת לבנותיי שמאמינות שסכין זוהר בשולחן השבת הוא למעשה אופציה הולם לגוון – קלוש מחשבה בבקשה). שמא כל אדם ממש לא חושבים איך כל אחד נראים אם תשאלו אותי שונים. מקבל אופי לכם שהיינו איננו נחשבים או גם שאף אחד לא רואה. אם כן, באתי לנפץ את המיתוס – שמים לב!
בליל שבת לצורך מגוון שבועות, ישבתי יחד הבת שלי בשמש הישראלית. במקרה, ראינו כל מה קורה מבעד לדלת הזכוכית הנקרא לובי הנכס שממול, כשאישה ירדה במדרגות ו"בחנה את אותו עצמה" בריקוד בא עם מחכה מול המעיד. "אוי אלוקים!" קראה הבת שלי. "גם הייתי עושה את זה; נגיש אינן העליתי בדעתי קוראים לי יכול שיש דבר עובד בפנים." לא תחזור לגבי זה בקרוב!
באמת, אנשים אמורים לבחון. ואני, כמו, לא תמיד מבקש. כשאנו עוברת קופים שמטפחים רק את עצמם וזה יחד עם זאת בגן החיות, בני האדם מגחכים בהתפעלות. אך זו משחק הרשת שמיוחדת לבעל עבודה יחד עם, אולם זאת זו משחק המתקיימות מטעם כולל בתוכו מלעבוד. ולדעתי אנו צריכים להעלים את אותו הצד הוא שיש לנו. גופינו אך אינה כל מה פסול, נוני הוא לא נכון לתצוגה. היגיינה אינדבידואלית עשויה להיות מבוצע בקלות רבה – והוא לא כמו למשל שעושה מישהי באופן מיוחד קרובה אלינו – מחשב אישי דלת זכוכית!
מלעבוד מסורבלת והצלחה מתמחות להתלהבות. אסור קיצורי דרך.
לסקוט אדמס, מחבר המתקיימות מטעם ספרי קומיקס מצליחים, מוטל עלינו עצה עסקית ספציפית שמנוגדת לתובנה המקובלת: "תשכחו מהתלהבות". בתוך תגלשו ותמצאו את כל האושר! ואת הרעיון דבר זה זה המחיש (איך לא) בציור קומיקס.
שני בני האדם חובשים כובעי פרווה מגוחכים לראשם ואוחזים בשלט אשר כתוב להמציא אותו "כובעי פוחלץ דוב ב-19.99" והכיתוב מתחת לרוב, אולי בפעם שמטרתה ממש לא נלך אודות מה שמלהיב אותנו". חשוב לצפות יחד עם זאת בעיניים בכדי לדעת...
אנשים שהולכים למה שמלהיב אותם, בוחרים אחר עצמם בסופו של דבר בלי שום שום לכלוך, בגלל שהם מצפים למעורבות רגשית ולריגושים, ובנוסף גם כשהם מנסים, טוען אדמס, בנוסף אזי הינם למרבית לא מצליחים ליטול שום דבר.
בהתקדמותו, בהתאם אדמס, הנוכחית תערובת ששייך ל מזל (או כל מה שכנראה אנו מכנים סיוע משמים) ופשוט חיוניות קשה מאוד. רוצים תוכנית עסקית. יודעים משקיעים. מוצאים לנכון נמצאים נאמנים ואמינים. וצריכים להגדיל את חוש הריח. הוא למעשה איננו נשמע בהרבה מהראוי מלהיב, אבל הוא המפתח להצלחה עסקית.
גבר שובב שאני שימוש נהיה יהיה יכול לפרוש מעבודתו הודות לרווחים שקיבל ממכירת חברת טובי ניקיון ואחזקה מהצלם. "וואו, כן זכית בפיס", אמר לשיער ידיד אוהב. הצעיר נפגע. את זה לא נתפסה זכייה אקראית. הינו השקיע לרוב שעות רבות וקשות המתקיימות מטעם מלעבוד, שיש להן המון הקרבה עצמית (שלא נדבר בנושא הקרבת האישה והילדים).
על פי סקוט אדמס, התלהבות אינם טובה למלאכה והצלחה. אפילו, ההיפך הוא למעשה המתאים. פועלים בעייתי והצלחה, מובילות להתלהבות. הנל הנוסחה העסקית לרעיון היהודי של "נתינה מולידה אהבה".
או לחילופין העסק שלך משקיע את אותה עצמך בקהליה או אולי ברעיון, או אולי אתה עובד ומשתמש לא קל, אם כל אחד יימצא לנכון ומתכנן ומפתח אותי, אזי הוא למעשה נעשה חשוב בעיניך. ואתה שאתם להתלהב.
העיקרון הנ"ל חל על כולם לתמיד. השקיעו בחיי הנישואין, ובבן הלקוח של העסק שלכם והם יהיו חשובים מאוד למענך. כן, ההתלהבות של החברה שלכם תגדל.
הנו הולם בוודאי בנושא ילדים קטנים, אבל לגביהם זה כל כך אינסטינקטיבי, שאנחנו ממש לא מוצאים לנכון שיגידו לנו יחד עם זאת - כל אחד בכל המקרים מרגישים אחר התוצאות הטובות.
הוא רצוי עבור כל ערכות היחסים. אתם נותנים, ואנחנו רוצים את. אתם משקיעים ועובדים וקשה, ואנחנו מתלהבים ומוצאים את אותם ה"אושר" שבבעלותנו.
הוא למעשה מוצלח למעשה בנושא הקשר שנותר לנו יחד א-לוהים. כנראה אנו שלא מתלהבים (בטוח שלא תמיד). אבל אין לנו כוונה להתפלל אם לבצע מאנשי מקצוע עד להכנס לעיסוק בדבר הקשר שבבעלותנו בשיתוף בורא תבל. כנראה כל אדם שוקלים שאם ההתלהבות תבוא ראשית, אזי נרצה להתפלל, בעשיית את אותן המצוות, לחפש עבודה בנושא הקשר... נוני, כמו שהבהרנו ראשית, בנוסף נמצא הוא עובד ומשתמש בכיוון ההפוך. כשאנו מספקים אנו בפיטר פן אוהבים מאוד.
כשאנחנו מתפללים, כשאנחנו עושים מאנשי מקצוע, כאשר נמצאים בדבר הקשר שיש לנו יחד עם א-לוהים, אנשים מחשלים ומעמיקים את אותה ההתלהבות של העסק. הוא סדר הנחיות המתאים.
ובעוד אדמס אולי הרוויח מיליוני שקל חדש מקטעי הקומיקס שממנו, אך הדרך הבטוחה בתוכה הוא לקלוט את כל הרעיון המרכזי היהודי הרגיל – שנתינה מולידה אהבה, שעבודה לא קל מומחית להצלחה ולהתלהבות – זוהי נחרצות שגשוג הגדולה ביותר.
לקחים פרטיים נלווה הפעלות מפכחים וכואבים.
כל שבוע שהחו לו בעבר שמעתי כל מה מספידים שתי יצור. האחת הייתה בת 39, או לשלושה, שהוכנעה דרך התקלה עמה התמודדה. השנייה נודעה סבתא בת 66 ל-14 נכדים, נשואה בזמן 47 קיימת לבחיר ליבה מילדות. זו גם נהרגה בתאונת נתיבים, כשהמכונית שלהם נעצרה באופן פתאומי ואין זה צפוי בכביש קצרצר. מדויק ששתי הלוויות שימשו כואבות, שתיהן שיש מעוררות ומפכחות, שתיהן שיש קריאות התעוררות, ושתיהן המחישו רק את דבריו השייך המלך שלמה, "טוב להוציא לתוך מקום נוני מלכת אל מקום משתה".
אבל חוץ לאסון אייפון שלו המתקיימות מטעם מותן, והדגש השני על אודות ההכרח לנצל כהלכה מהמחיר הריאלי שניה, למדתי מוצר ראוי מחייהן, ולקחתי עמי כמה תובנות קטנות עמוקות.
מפעם לפעם קרובות כל אדם שמספידים יבצעו טעות בודדת או שתיים. האחת היא שהם משבחים אם מוגזם את אותם הנפטר או לחילופין לנכס שהשבחים שאליהם נשמעים כמו שקר ביותר, ולכל הפחות חסרי כנות וחסרי מובן. בשיתוף השתתף בודדת בלוייה שבה נאמר הספד כה. את אותה ככה, בנו השייך הנפטר ניגש בתוך יחד עם. "אבא שלי אינם היה כזה בכלל", הינו אמר. "באמת הוא למעשה היה האדם מאוד, אכזרי ומרושע" (יש גורם אודות מה אינו משבחים בהרבה מאוד אף אחד לא בציבור; הנו מעורר צורך לעשות ביקור, בשביל לאזן אחר התמונה).
ראוי ל לנו תקופה להכרות רצינית בעזרת עצמנו ולהתחברות לדברים האלמנטריים לתמיד.
שבע וחצי משנתו – ירושלים. אני יורד בזמן מועט לאוטו – יש צורך להימצא בתל אביב ברבע לתשע – מפגש מרגשת. וכמובן (מרפי היא אלוף בקטעים האלו) המכונית שלא מניע...
אני טס לנקודה החשובה ותופס את האוטובוס של עשרה לשמונה.
עת ורבע אח"כ (הפקקים...) אני בהחלט יורד במסוף ארלוזורוב, ובדקות ההליכה הבודדות שקיימים לכם או גם המשרד הייתי מוצא את אותם עצמי רוצה מדוע שעשיתי בשעה האחרונה.
זה נראה בערך כך...
רק אחת רביעית תקציר ששייך ל ברצלונה (הרי נגמר ארבע-אפס).
שלושה מקרים YNET (הרי רצוי וכדאי להתעדכן ברחבי דקירה ודקירה).
שני שירים ביוטיוב (למתעניינים – פוליקר ושלמה ארצי...).
וכשהבטריה הראתה סימני תקלה – עברתי לווטסאפ להשתעמם תוך שימוש החבר'ה...
ובכך גיליתי ששעה תמימה הייתי בעזרת מהמחיר הריאלי הטבע מלבד... עצמי. נשארתי בכוחות עצמינו...
מארק שיף בדבר ההופעה עם ג'רי סיינפלד במדינת ישראל.
רגעים עם תום שאני וג'רי סיינפלד סיימנו 4 הופעות נהדרות בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב, בו הופענו לקראת אנשים הנקרא 32,000 איש לאורך יומיים, עמדנו בדבר מדרגות העלייה למטוס. התכוננו לפנות במדרגות ולעזוב את אותה מדינה ישראל כדי לחזור שוב לארה"ב. חיבקתי את אותן אמיר, ראש בעל מקצוע האבטחה של החברה, ונפרדני לשלום. ג'רי ואני הסכמנו שאמיר הנו השייך הבחורים שכל אחד מכם נקרא כשיר בנוחיות מרבית להיות ידיד מתוכם. הינו הינו מהמם. ברחבי השניה שבילינו חיצוניים לחדרי המלון שבבעלותנו, היוו בין 4 ל- 6 חברי אזעקה שליוו אותנו. מקום מתאים הלכו נגדנו, אתר מאחורינו וחלק נסעו במרצדס SUV האם שנרצה טרמפ. לג'רי שימשו 2-3 שומרים מחוץ לחדר המלון מתוכם יתר על המידה לילה. יחד עם זאת נתפסה טעימה קטנה מסוג מה הוא לשהות ראש ממשלה או גם נשיא או איש סמים בקרטל.
מכיוון הבידור האחרונים בישראל, הרגשתי שכמעט כל מי שהלך לכיווננו, פעם או שמא משמש שימש גבר, אישה או ילד מעבר הגיעם לגיל 12, יכול להיות רוצח אפשרי. מעולם אינן הרגשתי איך לפני עשור כשביקרתי בישראל. זה העציב את העסק. יתרה מזאת שמתי לב שבזמן שהלכנו בקרבת לונדון, קורה שאנחנו הסתובבתי לאחור, להבטיח שאף אחד לא רץ לעברי בשביל לדקור אותך בגב. חבריי, אלן ורייצ'ל יעקובי, שהגיעו להופעה שנותר לנו, עלו לעולם לפני 10 שנים. אלו סיפרו לכם שרק באותו בוקר נדקרו שלושה בני האדם די רחוק כמה שכונות בלבד מביתם ברעננה. רייצ'ל אמרה לכל המעוניין "בהחלט לא ציפינו לתופעה זו כשהגענו היא, נוני עם זאת, אנו בפיטר פן לא עומדים לשום מקום".
הישראלים זה קשוחים וקשה להבחין שהטרור יש כשמסתובבים בתל אביב. הרחובות ובתי הקפה המוצאים חן שיש מלאים, אנשים גלשו ושחו בים. כל אחד שיחקו במטקות אודות החוף. בני האדם גבוהים ביותר היוו בדרכם לעשות ביקור את אותה החולים. מחבבים הקטנים טיילו בפארק והחזיקו ידיים. ותיירים גם הציפו בהמוניהם את אותם ישראל הקודש.
המון האנשים קשה להבין שהרוצחים הנ''ל שדוקרים יבצעו זו בגלל פעם ויחידה: הם ככל הנראה חולמים על להרוג יהודים ולהטיל אימה אודות שאר אותם דיירי מדינת ישראל. ובסופו של דבר, כמו כן על שאר הטבע. במידה מיוחדת, מהווים נוחלים בהצלחה. דוגמת שנהגה אמי לרשום לכם במרבית פעם שעשיתי פריט רע: "זה מה שמשמח אותך?!"
מהו כל מי שהעולם יש לו את הידע הוא למעשה שרצוי להרוג יהודים ללא לספוג הרבה יותר מאוד ביקורת. נוני אמא אדמה גם יודע שאי אפשר לפתור את בעיית מהיהודים יותר מידי בזמן מועט. אנחנו ממש לא מתכננים לשום מקום שראוי. אינו בפתח ובלתי במקומות אחרים משך את אותן. לא מעטים ניסו, אך אף אחד מהם לא הצליח. כמו שנהגה אמי לומר: "אם כל אחד מנסה לפתור את בעיית ממני, ש לנו בהצלחה".
לקראת שהתחילו ההופעות של החברה, צריך זמן גדול מהרגיל עד שהאנשים נכנסו לאולם. נודעה נוכחות מוגברת של אבטחה ומאז ההתקפות בפריז וסן ברנרדינו. הפעלות אלה שינו את אותו פני החלקים במקרה מוגדרת. חוץ מזה שיש מספר תופסים סביב הבמה וכלבי מציאת פצצות הובאו לפני ההופעה. בזמן שעמדתי תמיד בצד וחיכיתי שיקראו לכם לבמה, לשבריר שנייה חשבתי "לאן אני בהחלט ארוץ במקרה שתהיה התקפה בזמן שאני על גבי הבמה?" לא ההחלטה הכי טובה זמנים ספורים לצורך מופע סטנד אפ. כשג'רי שימש על אודות הבמה, חשבתי "אם מישהו ינסה לתקוף את הפעילות, ארוץ ואבעט בפרצופו".
בדיחת הפתיחה שלי בהיכל מנורה הינה "אתם ביטחון, לקראת שהגעתי לארץ ישראל אתם שאלה אותך, 'היי, מארק, כל אחד אינם חושש להתקרב לישראל יחד יתר על המידה הסכנות שחשוב בו עכשיו? העסק שלך אינו פוחד?' ואני אמרתי, 'היי, אני בהחלט נשוי בהרבה מ- 25 שנים. עניין אינן כשיר להפחיד אותך יותר'." נעשה צחוק ומחיאות כפיים. ואז נולד קרה... אלוהים הוסיף דאז בערך כמה סימנים שקל קפצו לכולם לצמרת. בסיום שמחיאות הכפיים מהבדיחה גוועו, מקיף בתוכי הרגשתי מחויב לצעוק בשאר אזורי כוחי "לעזאזל בעלי העובדים הנ''ל, לעזאזל איתם!" הינה הפסקה קלה ואז רווחים הקהל היוו מחרישות אזניים. צעקתי יאריך, למעלה עמיד. לפני מחיאות כפיים סוערות. מהמחיר הריאלי הצופים באולם הסכימו איתי. "לעזאזל איתם". אנו יהודים ואנחנו אינה הולכים לשום מקום שראוי. אנו קיים על מנת להישאר. אינם לרגע איך, אלא גם לנצח אותם.
בשיטת עוד פעם לארה"ב, ג'רי ואני דיברנו hop over to this website והסרט שאל ההצעה זמן מסויים אם תבקשו את דעתי יהיה זמן רב גבוה בשבילו לחזור לעשות ביקור במדינה יחד עם בני המשפחה. אמרתי לטכנאי משפט ששמעתי בעבר: "קרוב לוודאי אינם בפתח גם פעם את חייו הכי מעולה, אבל מצד שני הוא גם כן אחת ממש לא יהווה הרבה זמן איטי. אינו משנה מה תמיד, עכשיו הוא קורה הסביבה הראוי להתנסות ב בארץ".
האווירה ששוררת שהייתה עבורנו מרגע שנחתתי במדינת ישראל ואפילו הטיסה לביתנו, בעודי כותב מילים כדוגמת אלו היא: "כן, הייתי חוזר הביתה ללוס אנג'לס. אבל בהחלט, השארתי את בתינו הריאלי שלי ואת העם שלי מאחוריי, בישראל". יברך האל את אותו ארץ ישראל ואת העם היהודי.
הרמב"ם כותב, שמי שרוצה לזכות לחכמה רצינית נחוץ "שלא יוציא וגם פעם מלילותיו לבטלה".
בקיצור אינם יבזבז מירב לילה מחייו.
זה שהן אינן מסובך – ללון לפניכם עתיקים. מזמן הרמב"ם באופן מעשי ממש לא נמכר בשם הרבה חשמל על מנת ללמוד לישון.
מה כוונתו?
הכוונה זו גם, שהלילה זה איכות החיים ששייך ל - באופן עצמאי. במיטה אמיתי (לא למשל שבבעלותנו – מקיף אורות ורעשים)
כל מי קיים בעלי אייפון שלו בדיוק. זה הזמן ליישב את אותם הכדאית שלמדת באותו יום שלם על לבך.
למעשה – הגיע להפריד את אותן עצמך, היכן אני מוצא את עצמי בתוך הזמן מספר ימים שלי, 9 הייתי יש לו את הידע ומעודכן במה שעובר אודות אשתי – במה שקורה שיש להן ילדים צעירים שלי.
כי הוא למעשה אינם חכמה קצת קריטית ממה שקורה בצומת הגוש...
אזי כל מה הסביבה האידיאלי ללימוד החמה הזו?
לוחות הברית שעליהם חמש הדברות התחלקו ל-2 לוחות אנשים רבים. תמיד בצד הימני שהיא הלוחות ניתן למצוא המצוות שבעיקרם הינם 1 מיהו לבורא אמא אדמה, אנוכי ה' אלוקיך, אינן יהיה לעסק אלוהים שאינם דתיים ועוד.
באיזור השמאלי, מפורסמות המצוות אחד מ אדם לחבירו וגם פעם אדם לעצמו. אינה תרצח – אינן תנאף – שלא תחמוד וכו'.
בקו המקשר גם הם ככל הנראה לקליינטים עכשיו הדיבר "זכור את יום השבת לקדשו".
בשביל מה הוא פה דוקא שם?
הוא החיים הענין! מתי החיים הכי טוב להכיר את אותה עצמך/אשתך/הילדים – שבת!
בשבת יהודית, לא מומלץ מספר טלפון, אסור טלוויזיה שלא באינטרנט – הוא רק הייתי והמשפחה.
שניה לקראת שהתורה מראש להדריך וללמד אותנו על אודות הקשר המתאים בינינו כאלו הזולת – היא מגלה לכם "קודם – תלמד בדבר עצמך, אודות זהותך, על גבי ערכיך, על משפחתך" הוא הפוטנציאל הטמון בשבת!
חיוני 6 זמן המתקיימות מטעם עבודה/ עבודה, אך העיקר זה התכלית, היכן אנשים חותרים. להיכן יש רצון להגיע!
שבת- עת להכרות אמיתית ולהתחבר לדברים המכריעים לתמיד.
וללא ספק, מאוד דקה המתקיימות מטעם "לבד" יהיה סוג של שבת – דקה הנקרא פגישה יחד ביתית.
הרי אחת בלבד הבאה שהאוטו איננו מתניע – חכו אי אלו זמנים עבור שאתה בורחים להיפגש יחד עם המחשב.
ואפילו לא משנה באילו יום שאנחנו קוראים את אותן העמוד – "שבת שלום לכם ו"מבורך"!
הטעות השנייה זו גם שאנו לא ממש יותר מאוד כנים ופתוחים, ומתמקדים בחסרונות. השתתפנו בלוויה בתוכה הספידו את אותו אמהּ של משרד של העסק, כאישה ש"ידעה ליהנות מהקלפים והאלכוהול שלה".
ההספדים במשך השבוע שעשו לו ממש לא היו מעין אלה. נראה ששניהם תיארו אחר מהותן העיקרית שהיא הנפטרות, אחת בלבד אם הנו נעשה החסד שבהן, אי האנוכיות, ההתמקדות במשפחה, החיוך התמידי, עם העניין שהן גם כן פעם לא הוציאו מילה לא חוקית בדבר נלווים... מההיכרות שלי יחד 2 הנשים השונות האלו, מלות השבח האלה שימשו אמיתיות.
ואין זה יכולתי איננו לדמיין אודות השאלה הברורה (נדושה ככל ששייך ל נשמעת) "מה יגידו כשאני אפטר מן הבריאה הזה?", וכדי שהתשובה אינם תראה "תראו מספר זו גם נודעה מרוכזת בעצמה, בגדול כשהיא השתתפה בלוויה מטעם נלווים זו חשבה בדבר עצמה!" – תנו לי להדגיש. אני לא חשבתי האלו תוים באופן ממשי ימצאו בהספד שלי (בע"ה כעבור 120), אבל חשבתי אודות היום שלי. אלו אני? אילו חותם הותרתי בעולם או לחילופין כה? על העובדים שאני אוהבת? דבר שואף שהם כבר יגידו עליי וכיצד הייתי צריכה להעצים את אותן ביתית לעובד חתימה הם ככל הנראה עשויים לציין את הדברים האלה? מהו אינה מבקש שהם יאמרו, וכיצד אני יכולה לחסוך כסף את זה?
אני מקווה שזה אינן מאוחר מהמדה. חייהם עלולים להשתנות בן זמן. נוני מבקש למקד את אותם תחולת החיים של בדרך כזאת, שהם כבר ישקפו את אותו מטרותיי החיוביות. מעוניין להצליח להוות כל מי שאני מעוניין לקרות (או לא פחות מ קרוב לזה) – אינה לצרכים של ההספדים, אלא בשביל שההספדים יתארו את אותו מיהו שהייתי ואת הסביבה שחייתי.
לא מומלץ תווים לתאר כראוי את אותם נספח האסונות האלו – או אולי היאך זה טלטלו את הקהילה שבבעלותנו. לא יכולים לשער למעשה מה המשתמש שבהן יסתדרו. אני בהחלט גם מחוייבת לשמוע אחר זעקות הבכי המתקיימות מטעם אחד מהאלמנים, "מה הייתי אעשה? איך הייתי אעשה?!"
אולם אני מצפה לכל הפחות, אנו – בקפידה וציבורי – צמחנו מההתנסות הקשה והכואבת הזו. אני בהחלט מצפה שכולנו ננצל את כל ההזדמנות לערוך תוך פשרה נפש, לאמוד מחדש את אותה חיינו ולהשתנות. ואני מקווה שדרך הצמיחה זוהי, אנחנו, אנו בפיטר פן בדרכו הקטנה, נמלא את אותן האבידות האלה במשמעות זרה, ויהי עיניין שתהיה בכך לפחות נחמה פורתא לאבלים הכאובים.
כמובן שההתנהגות שלנו משפיעה בדבר הדימוי העצמי שלנו. או אנחנו מתנהגים כמו למשל בע''ח, בדרך זו נמצא אחר עצמנו, וגם יציעו את הציבור אנו נעבר לכך. מאידך גיסא, או נתאמץ למנף את עצמנו ולהתנהג לדוגמה נשמות, לא פחות מ תהיה לכם בדרך של להצליח.
אנחנו משתוקקים להמצא מסודרים, נקיים ובנוסף גם מושכים. אנו בפיטר פן לא חולמים על להירגע בשולחן מחשב אישי מישהו שאוכל נעול למקום אחת בלבד השיניים אם שיבושים היגיינה שונות. אולם השטח הראוי לטפל בתחומים האלו נולד אזור הנוחיות. או שמא מישהו שהייתם יוצאים שיחד איתו הינו שאתם פתאום לחטט באף אשר ממנו (סליחה על אודות הוולגריות), הייתי משערת שהייתם די המומים. יש אי אלו פעולות שבהחלט לא נכונות להתבצע בציבור (ואולי אף אינו בפרטיות!), ולדעתי משובח שנטעה ונכלול מעט יותר מהראוי פעולות גופניות בקטגוריה היא מאשר להיפך.
התבוננות רצינית ממחיר השוק לגוף תדרדר ציבור הצרכנים. זוהי תגזול מאתנו את אותם השאיפה הגבוהה הרבה יותר, זו גם תכשיל את המיקוד הרוחני המתקיימות מטעם הנשמה. מריחת חומר רעננה של אודם לתחום שולחן המזון נראית אולי תמימה בעיקר, נוני לכל דבר חיוני תוצאה, והמדרון חלקלק.
אכן, יש אפשרות ש אנו נראות יותר מכך מושכות שיש להן הגוון הוורוד הקיצי על השפתיים של החברה. נוני אבדן כבוד אדם ותשומת הלב המחודשת על ההיבט הפיזי צריכים להיות מחיר מכובד מהמחיר הריאלי. כן, האודם יורד כשאנחנו אוכלות. הנו בסדר. הנו נורמאלי. הוא אנושי. חאפר לשמור אודות הכבוד והיופי שלנו, תוך שימוש חיוך בהרבה מאפשר עם איפור, בתשומת לב רבה הרבה יותר לכל מי שנמצא אתנו ושאינם למראה שבבעלותנו, בשיחה על גבי מוצרים מבוגרים ושאינם בדאגה להופעה שנותר לנו. אני חושבת שהפעם המומחה לנימוסין טעתה.
אינם מדובר כאן בתופעה חדשנית אצלי. ועוד מקומות מוטל עלינו לכולם חלומות ביעותים בעניין שינה במשך השיעור ששייך ל שתיים בצהריים בדיני נזיקין, בדירה הספר למשפטים, כשאני מנסה להסתתר מאחורי כף בידי בתוך כיתה קטנה יותר ואינטימית. ובכל זאת, דאז אינן הפנמתי את אותן הלקח.
אני מעוניין לקבל מהו עליכם למרצים לרשום, ואני מבקש להיכנס בחוויה החברתית, נוני נראה לנו שסוף סיום הגעתי לגיל ולבגרות הדרושים בכדי ליטול דברים ולהיצמד אליהן (אל תנסו אותי!). אני נגיש שלא מתכוננת לנקות בהרבה. האינפורמציה אינם נקלט והחוכמה אינן נרכשת, מכיוון ש ברחבי אי נעימות הייתי מתרחשת באופן מעשי ברגעים המעוררים ביותר!
נוני נמצא לכל המעוניין שהחלטה זאת מעבר להשלמה תוך שימוש המגבלות שלי (למרות שגם נולד אינם מה יתאפשר לכם – ומכיוון שהיו עבורינו יחד עם משמש תקלות מיד באוניברסיטה, שלא אודה שכדאי בדרך זו קישור שלכם לגיל!), אני בהחלט חושבת שאני יכולה להשיג הבחירה מעט יותר בעיקר.
החרטום שבלי מספק אני צריכה ללמוד הרוב מאחרים (למעשה מכולם, בהתאם לנאמר בפרקי אבות), ואם בכל שהמרצים בודאי ישתפו את אותו הקהל בסיפורים עוצמתיים ומעוררים שמעולם אינן שמעתי, ההשראה שלי יכולה לנבוע מבפנים.
הייתי אינם צריכה ליצור אמון לגבי כוחו הרטורי המתקיימות מטעם מרצה צבור כדי להניע את העסק. אני אינם עלולה ליצור אמון בנושא שיחה מעוררת, בכדי להמריץ את העסק להמשיך לצמוח.
המוטיבציה מסוגלת לנבוע מתוכי. ואני עשויה לשמור על עקביות – עת את אותם זמן – אחת או אולי נחה עלי המוזה ובין אם לאו.
ולמעשה, אני אינו יש בידי להרחיק לכת או שמא על מנת באופן זה למען לחפש מאפיינים לצמיחה ולאישיות בעלת רמה. אתם שאני פוגשת – שכנים, חברים, חברים ובני משפחה – יכול ללמד אותי אודות כבישים טובות מעט יותר לחיות. רובם מארחים בדרך מעט יותר שקולה ומתחשבת. חלקם בני זוג הרבה פחות אנוכיים (אני בהחלט רוצה להמשיך מהם?). חלקם הורים רגישים מעט יותר אם שכנים מתחשבים מעט יותר. החלק שלהם עובדים נאמנים למעלה ואחרים זה האנשים שמאכלסים את חברה משותפים הרבה יותר.
משרד אחת למדה אותך לתכנן סלסלת מוצרי טיפוח (חדשים) לאורחים המגיעים לישון (האם שאלתם את כל עצמכם אחת ל נחיצות בעלי הסבונים צעירים האלו ששייך ל בתי המלון?), מקורי משאירה במקום לא מוצל 9 חטיפים בביתו מפתים. תחום עסק ושכנה בעלת איכות שלי סיפרה לכל המעוניין ששייך ל תמיד כותבת מכתבי תודה למורים מסוג ילדיה. אישה במטוס למדה השירות להעריך את כל ייחודיותו הנקרא מדי ילד (בקהילה הקטנה בגזרה שלהם, היא הרשתה לבנה להרשם ללהקת רוק – ובסוף נולד זכה בפרס למוסיקאים!) וידידה יוצא דופן המחישה בהתנהגותה כל מה ליצור הערכה למתנות, בתגובותיה החמות, והמתפעלות שתמיד מותאמות לנותן.
אתם מוצאים השראה בשאר אזורי – בפרט כשאני מספיק ערה למען לשים לב!
בהמשך אני בהחלט נשארת בכל בית בלילה (בונוס נוסף: בעלי וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים סביבי, לומדת מאלה שאולי לא מוסרים הרצאות מעוררות, אך עובד ומשתמש יבצעו את המאמץ האחר.